פסק-דין בתיק ה"פ 9114-07-10

בפניי המרצת פתיחה בה מבוקש לתפוס חזקה במקרקעין הידועים כגוש 3516 חלקות 144 ו- 60, לבצע בהם עבודות להרחבת מסילת הברזל בין רחובות לאשדוד ולאסור על המשיבים להפריע לביצוע העבודות.

על המקרקעין הוחל צו הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) (הרחבת מסילת הברזל רחובות - אשדוד), התשס"ב - 2002. צו ההפקעה החיל את פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 (להלן: " פקודת הדרכים") על המקרקעין.

המבקשת (להלן:"הרכבת")  יזמה תכנית מתאר מקומית - מח/140 - הרחבת פרוזדור מסילת הברזל רחובות אשדוד (בני דרום) אשר אושרה ביום 2.6.02 על ידי הועדה המחוזית לתכנון ובניה ופורסמה למתן תוקף בי.פ 5122 ביום 28.10.02. המשיבים לא הגישו התנגדות לתכנית.

בהתאם לצו ולתכנית האמורים מסרה הרכבת למשיבים הודעה על תפיסת המקרקעין ביום 3.6.2010. המשיבים סירבו לאפשר למבקשת את תפיסת החזקה במקרקעין.

טענות המשיבים

ראשית טוענים המשיבים כי צו ההפקעה שהוצא אינו חוקי מהטעמים הבאים:

סעיף 4(ב) לפקודת הדרכים מאפשרת הפקעה לצורך התווית דרך או מסילה שתהיינה ברוחב של עד 50 מטרים, למעט אם מדובר בתחנת רכבת או בצומת. השטח המופקע הוא בן 70 מטרים לפחות, אין המדובר בתחנת רכבת או בצומת ומשכך ההפקעה לא חוקית. 

ההפקעה אינה חוקית אף מהטעם שצו ההפקעה קדם לתכנון. צו ההפקעה פורסם עוד בטרם פורסמה תכנית למתן תוקף. המשיבים מציינים כי  דרך חדשה שאין לגביה צו הפקעה, על פי פקודת הדרכים נדרשת תכנית מאושרת וכן כי רק בנסיבות מיוחדות בהן יש חובה לפרסם את ההפקעה לפני אישור התכנית ניתן ללכת בדרך זו.

בשל העובדה כי צו הפקעה ניתן עוד בטרם ניתן תוקף לתכנית, נוצרה אי התאמה בין השטחים המופקעים על פי הצו לבין שטחי שינוי הייעוד המופיעים בתכנית המתאר המקומית. כך למשל, קיימים שטחים רבים הכלולים בצו ההפקעה ואינם כלולים בתכנית. מאחר ולצו לא צורפו תשריטים ואלו שצורפו אינם חתומים על ידי השר, ומאחר וקיים פער בין השטחים המופקעים על פי המפות שצורפו לבין השטחים בהם חלה התכנית, הרי שמדובר בפגם היורד לשורשו של הצו.

לצו ההפקעה לא צורפו תשריטי ההפקעה שהוצאו יחד עם הצו ועל פי דין מהוות חלק בלתי נפרד מהצו וחייבות להיות חתומות על ידי השר.

ועוד בעניין חוקיות צו ההפקעה, טוענים המשיבים כי למעט שימוע נקודתי באשר למפגש כביש - מסילה 147, הרכבת הפרה חובתה לקיים שימוע טרם ההפקעה.  בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, קודם לביצוע הפקעה יש לקיים שימוע לבעל הזכויות שעומדים להפקיע. רכבת ישראל לא קיימה שימוע למשיבים.

בנוסף, טוענים המשיבים כי דרך הגישה היחידה למקרקעין שלהם נמצאת בגדרי ההפקעה, ותפיסת החזקה גורמת לחסימת הכניסה למקרקעין. הרכבת לא התקינה דרכי גישה חלופיות למקרקעי המשיבים כמתחייב מתקנון התכנית. על הרכבת להציג חלופות למעבר ולגישה בטרם ההפקעה ובטרם תפיסת החזקה.  

כן טוענים המשיבים כי חסימת הכניסה למקרקעין וביטול ציר הגישה היחיד אליהם מקימים למשיבים הגנה מכוח סעיף 190(א)(1) לחוק התכנון והבניה, לפיו אם כתוצאה מההפקעה יפחת שווי יתרת המגרש, אין להפקיע חלק מהמגרש. בהגינותם מציינים המשיבים כי הפסיקה אמנם צמצמה תחולתו של סעיף זה עם השנים, אולם עם זאת טוענים כי במקרי קיצון בהם מופקע חלק שולי מהמקרקעין מחד ומאידך נגרמת פגיעה קשה למקרקעין, חובה להפקיע את כל המקרקעין ולפצות את בעל הזכות בהתאם.

אחת הנקודות המהותיות שבמחלוקת בין הצדדים הינה סגירת מעבר 147 שהינו מעבר מסילת הרכבת הסמוך לבית משפחת בסרבי, המחזיקה במקרקעין בשכנות למשיבים, ומרוחק מאות מטרים ממקרקעי המשיבים. ב- 15.9.09 קיימה הרכבת שימוע נקודתי בעניין סגירת מעבר 147. ביום 13.10.09 נערך סיכום מפגש של ועדת ההיגוי - הפרדות מפלסיות ומפגשים. במפגש זה פורטו על ידי נציגי הרכבת עיקרי השימוע. באותה מפגש ביקשה הרכבת לסגור מפגש 147 האמור לתנועת כלי רכב ובהמשך לסוגרו באופן מוחלט. נציגי הרכבת, שאמורים היו לייצג את עמדת המשיבים הציגו בוועדה מידע חלקי בלבד. דיוני הוועדה לא הובאו לידיעת המשיבים.

הרכבת פעלה בניגוד לסעיף 8 לפקודת הדרכים, לא קיימה מו"מ בתום לב בקשר להפקעה ולא הציעה כל פיצוי בגינה. ההצעה היחידה שהוצעה כללה סכומי פיצוי נמוכים ביותר, אותם היה על הרכבת לשלם תוך 90 יום ממועד תפיסת החזקה כפיצוי שאינו שנוי במחלוקת. גם הסכום שאינו במחלוקת לא שולם.

בפברואר 2010 בוטלה פקודת הדרכים. ואילו רק בסוף חודש מאי 2010 שלחה הרכבת התראה בטרם תפיסת חזקה על פי צו הדרכים ומסילות הברזל. פרוטוקול בעניין נערך ביום 3.6.10 על ידי נציגי הרכבת בסמוך למקרקעי המשיבים וללא נוכחותם. כלומר, הרכבת ביקשה לתפוס חזקה במאי - יוני 2010 בהתאם להוראות פקודה שבוטלה כבר בפברואר 2010.

זאת ועוד, הרכבת פעלה בניגוד לקריטריונים שקבע משרד התחבורה ביום 13.6.2010 לאור ביטול פקודת הדרכים בפברואר 2010. בעקבות ביטול הפקודה הוציא משרד התחבורה קריטריונים לתשלום פיצויים מכוח סעיף 7 לפקודה, הנותנים משקל יתר לפגיעה בזכויות הקנייניות הנגרמות כתוצאה מהפקעת המקרקעין. הרכבת ממשיכה לפעול על פי הפקודה המנדטורית על אף ביטולה ומבקשת "לדרוס" את זכויות הקניין של המשיבים, כך לטענתם.

עוד טוענים המשיבים כי לצורך פיצוי, יש לקבוע את שווי המקרקעין בהתחשב בפוטנציאל הטמון בהם. כלומר יש לפצות כפי שהיו נמכרים המקרקעין על ידי מוכר מרצון לקונה מרצון על מנת להעמיד את מצב בעלי הזכויות כפי שהיה אלמלא ההפקעה.

טענה נוספת של המשיבים נוגעת לסעיפים 261 (ד) ו- 261(ה) לחוק התכנון והבניה, לאור שהמבקשת צריכה היתה להראות החלטת ממשלה המסמיכה אותה לבצע התכנית.